חברות Bouygues Telecom, Iliad ו-Orange הגישו הצעה לרכישת נכסיה של SFR בצרפת במחיר מוצע של 20.35 מיליארד אירו. התוכנית צפויה לצמצם את מספר ספקי שירותי הסלולר בצרפת מארבעה לשלושה, אם הרגולטורים יאשרו את העסקה.
הרגולטורים הצרפתיים החלו בבדיקות מפורטות לאחר קבלת ההצעה. הרכישה מוצגת כגישה שבה הרוכשים יחלקו ביניהם את נכסי החברה הנרכשת, במקום שמפעיל אחד ירכוש את העסק במלואו.
מארבעה לשלושה מפעילים סלולריים באמצעות חלוקת נכסים
בצרפת, ההצעה מבוססת על כך ששלוש חברות סלולר ייקחו את המפעיל הרביעי ויחלקו אותו ביניהן. SFR מתוארת כספקית הסלולר של Altice France, וההצעה מכוונת לנכסי SFR ולא להעברת שליטה מלאה לקונה יחיד.
אם העסקה תצא לפועל, מספר ספקי שירותי הסלולר יירד מארבעה לשלושה, דבר שיעצב מחדש את מערך התחרות. האפשרות לאיחוד השוק היא חלק מהבדיקה הקפדנית שהרגולטורים מבצעים כאשר מתבצע איחוד רשתות סלולריות, וההצעה מתוכננת סביב מספר רוכשים ולא סביב רוכש אחד.
מחיר וחלוקה בין Bouygues, Iliad ו-Orange
מחיר הרכישה המוצע לנכסי SFR הוא 20.35 מיליארד אירו. ההצעה מפרטת גם כיצד יוקצה המחיר הכולל בין שלושת הרוכשים: Bouygues מעוניינת לשלם 42% מהמחיר המוסכם, בעוד Iliad תשלם 31% ו-Orange תשלם 27%.
על פי הדיווחים, השמועות הראשונות בנושא החלו כבר בסתיו 2025. ההצעה הראשונית של השלישייה עמדה על 17 מיליארד אירו, סכום הנמוך מהמחיר המבוקש המוצהר של 30 מיליארד אירו; מאוחר יותר, באפריל השנה, הועלתה ההצעה לכ-20 מיליארד אירו, וזהו הסכום המפורסם כעת.
מה יידרש מהרגולטורים לאשר
הרגולטורים הצרפתיים עורכים כעת חקירות מפורטות בעקבות קבלת ההצעה. לצורך קבלת האישורים, ההצעה כוללת תנאים ולא תוצאה פשוטה של "כן" או "לא", ואישור מצד הרגולטורים — ככל הנראה בתנאים מסוימים — עשוי להוביל לכך שחלוקת הנכסים תהיה שונה מהתוכנית.
מנגנון העסקה המתואר בהגשה יחייב העברה ושילוב של מאגרי נתונים וחוזים בהיקף כזה בתוך העסקים הקיימים של הרוכשים. מורכבות השילוב הזו היא חלק מהסיבה לחשיבות העבודה המפורטת של הרגולטורים: גם אם יוסכם על הכותרת הכלכלית, עדיין יש לבצע את ההפרדה התפעולית ואת העברת החוזים והנתונים.
מדוע מודל הרוכשים המשותפים זוכה לבחינה קפדנית במיוחד
הבקשה יוצאת דופן גם משום שהיא מוצגת כהסדר שבו מספר רוכשים רוכשים במשותף מתחרה, דבר שלדברי המאמר לא הוצע בעבר. הרגולטורים במקומות אחרים נחשבים להקשר רלוונטי לאופן שבו הם רואים את המיזוג, והמאמר מציין העדפה לשני מתחרים במקום שלושה.
מסגרת זו פירושה שהחקירה אינה עוסקת רק בשאלה האם המיזוג מקובל, אלא גם בשאלה האם מודל פיצול הנכסים ישים בפועל, לאור העברת החוזים והמאגרים הצפויה בעקבות האישור.